פסק-דין בתיק ב"ל 42089-03-11

1.         חיים איזיק (להלן- התובע) הגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון שנגרמו לו כפגיעה בעבודה.

2.         הנתבע קיבל באופן חלקי את התביעה בקובעו - "הננו מאשרים כי הכרנו בפגיעה מתאריך 1.1.10 כתאונת עבודה. הפגימות שהוכרו כתוצאה מהתאונה: ליקוי שמיעה". על החלטה זו הגיש התובע תביעתו לבית הדין.

3.         הוסכם בין הצדדים כי המחלוקת שנותרה ביניהם הינה משפטית שעניינה החלטת הנתבע שלא להכיר בטנטון לצורך קביעת דרגת הנכות לתובע.

4.         הצדדים הגישו מסמכים וסיכמו  טענותיהם בעל פה בשאלה שבמחלוקת.

5.         טענות ב"כ התובע בסיכומיו -

א.         כעולה מהמסמכים הרפואיים שצירף התובע, משנת 2007 ועד לסוף חודש אוגוסט 2010 ישנן פניות חוזרות ונשנות של התובע על בעיית הטנטון. פניות אלה נעשו שלא בסמוך להגשת התביעה וברור כי המדובר בתלונות אמיתיות;

ב.         ככל שקיים ספק בפרשנות סעיף 84 א (ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק). הרי שלפי ההלכה, בכל מקרה של ספק יש ליתן את הפרשנות המיטיבה עם המבוטח;

ג.          לעניין הדרישה לתלונות חוזרות ונשנות - מפנה ב"כ התובע לעב"ל 494/08 המוסד לביטוח לאומי - איזיקאל, מיום 25.6.09 ומבקש לקבל את התביעה;

ד.         במענה לטענות הנתבע - הבדיקה מיום 15.8.08 מעידה על טנטון ואין לפסול תלונה זו, רק משום שהועלתה מול רופא תעסוקתי. כן יש להתחשב בתלונה מיום 23.2.10 שהינה תלונה אותנטית.

6.         טענות ב"כ הנתבע בסיכומיה -

א.         התנאי הנקוב בסעיף 84 א (ב)(3) לחוק, לפיו קיימת פגיעה בתפקוד עקב הטנטון או קבלת טיפול רפואי עקב הטנטון לא התקיים בעניינו של התובע. התובע לא עומד בדרישות החוק והפסיקה;

ב.         בפניות אליהן מתייחס התובע בסיכומיו לגבי שנת 2007 - אין תלונות על טנטון אלא על ירידה בשמיעה בלבד.  

באשר לתלונות בשנת 2008 - לתובע פניה מיום 18/5/08 בה מדובר בפניה למרפאה תעסוקתית וציון של טנטון ונקבע כי התובע כשיר לעבוד. אין בפניה זו כל אזכור לפגיעה בתפקוד והיא אינה מיועדת כלל לטיפול רפואי אלא לצורך קבלת מכתב למפקח העבודה.

בפניה מיום 22/7/08 נרשם "טנטון סחרחורת" וכן נרשם פניה מיום 12/8/0-8. המדובר בשתי פניות זהות, כאשר הפניה השנייה הינה העתק של הפניה הראשונה.

כן ביום 3/8/08 ביצע התובע בבדיקת שמיעה ובה נרשם "טנטון סחרחורת" כך שיצוא שיש שלוש פניות הסמוכות זו לזו. כבר נקבע בפסיקה כי שלוש פניות אשר בהן התובע בא לרופא, מופנה לבדיקת שמיעה וחוזר שוב, הינן למעשה פניה אחת (פסק דין ברכליס).   יתרה מזו,  בשלוש הפניות הללו אין כל תיאור לטיפול בטנטון.

באשר לשתי הפניות מחודש פברואר בשנת 2010 (האחת, מיום 23.2.10 והשנייה בדיקת שמיעה מיום 25.2.10)  - פניות אלה סמוכות ביותר להגשת התביעה לנתבע (התביעה הוגשה ביום 18/3/10 - נ/1).  מדובר בפניות שאין בהן כל תיאור על הפרעה בתפקוד או טיפול בטנטון והן נועדו ככל הנראה לצורך הגשת תביעה לנתבע.

באשר לביקורים אצל הרופא מיום 6/4/10 ו - 31/8/10 שאוזכרו במסמכי התובע - בהתאם לריכוז הפסיקה שהוגשה לבית הדין - אין לקחת בחשבון פניות רפואיות לאחר הגשת התביעה לנתבע, ועל כן אין להתחשב בהם כלל. 

על פי הפסיקה בנושא הטנטון (כמופיע בריכוז הפסיקה שהוגשה לבית הדין)  אין לקחת בחשבון בדיקות שמיעה אם אין בהן תיאור של פגיעה בתפקוד. כמו כן הפניה לבדיקה, ביצוע הבדיקה וחזרה לרופא אינן בגדר שלוש פניות נפרדות.

כן בהתאם לפסיקה אין לקחת בחשבון פניות רפואיות בסמוך לפני הגשת התביעה או לאחר הגשת התביעה לנתבע;